האספקטים הציבוריים ביחסי הגומלין שבין אנשים לבעלי חיים 

זה לא סוד כי בשנים האחרונות נכנסתי לפוליטיקה ולפעילות ציבורית. אני סבור כי הגיע העת שבוגרי מדעי החיים לסוגיהם השונים, ייקחו חלק פעיל בעיצוב החיים הציבוריים בישראל.

אני בוגר של מערכת החינוך בישראל , בכל המסלול , מהיסודי ועד ללימודים האקדמיים. במהלך השנים הצטלבה דרכי עם אנשים רבים ונפלאים מתחומי מדעי החיים, הרפואה , הווטרינריה והאקדמיה. זהו ציבור מגוון, משכיל מאד וגם אכפתי ביותר שרבים מהם השאירו עלי את חותמם. כך למשל אחד מעמיתיי הסטודנטים בקורס פאוניסטיקה של יונקים שגער בי כאשר הבחין בי טומן תפוח אכול למחצה בחולות חלוצה ואני מודה לו על כך.

יש עוד הרבה מה לעשות בתחום החינוך ולכן אני סבור כי הגיע העת לכניסה של אנשי מקצוע מתחומי מדעי החיים השונים, כמוני, לפעילות חינוכית וציבורית ברמות השונות בכדי שנוכל להשפיע על איכות החינוך וגם כדי לקדם את הקשר החשוב שבין אנשים לבעלי חיים.

בעשרים השנים האחרונות עלתה המודעות למדעי החיים בארץ ובעולם, בהקשרים שונים ובפרט בקשר שבין אנשים לבעלי חיים.

אחד האספקטים הבולטים בעשור האחרון, הוא ה"מחלות בחדשות" שהרעידו את אמות הסיפים בתקשורת ובממשל העולמיים - כולן מחלות על רקע וטרינרי: שפעת החזירים הנוכחית, שפעת העופות, הסארס, מחלת הפה והטלפיים, מחלת הפרה המשוגעת, קדחת השקע האפריקני, וכמובן הכלבת הוותיקה והזכורה לרע.

גם להתחממות הגלובאלית יש קשר ישיר והשפעה על חיי כולנו. בישראל אנו עדים שהקיץ מתארך והטמפרטורה הממוצעת גבוהה יותר ממה שהורגלנו בילדותנו. למעשה פעם סברנו שעונות השנה הקלאסיות הן סתיו חורף אביב וקיץ , אלם כיום ניתן להרגיש כי רק חלק קטן מהשנה הינו גשום וחורפי, ומרבית השנה הינה קיץ ארוך ומהביל. כווטרינר העוסק במניעת מחלות זואונוטיות העלולות לעבור מחיות לבני אדם, שמתי לב להשפעה של ההתחממות הגלובאלית על ההתנהלות היומיומית במרפאה.
לא עשיתי מחקר סטטיסטי מפורט ומדויק , אולם ללא ספק יש יותר מקרים של מכות חום בכלבים, אנו מטפלים ביותר מקרים של קדחות קרצית בכלבים וחתולים, יש עלייה ברורה בכמות הטפילים החיצוניים בכלל, ושל הפרעושים בפרט. לאחרונה אנו עדים לעלייה הדרמטית במקרי הכשות הנחש באנשים ובבעלי חיים, המוצאת ביטוי בתקשורת.

ניתן להבחין בקלות בנקודות אור ביחס הציבור לקשר אדם חיה. בשני העשורים האחרונים, כמעט והוכפל הגיל הממוצע של חיות מחמד ביתיות, אנשים מודעים יותר לצרכי בעלי החיים שבביתם, מחסנים ומטפלים יותר טוב וגם איכות המזון עלתה.



אספקט איזוטרי שאני מזהה יותר ויותר בסביבה הוא התפיסה שמקורה בתורות המזרח המיחסת חשיבות לכלל הבריאה, שהאדם הוא חלק ממנה. הדבר משתלב היטב עם התפיסה האקולוגית שתופסת תאוצה. אין ספק, הנושא ה"ירוק" הפך להיות מאד טרנדי בשיח הפוליטי בישראל בשנים האחרונות. באירופה לדוגמא, מפלגת הירוקים היא כמדומני השלישית בגודלה בפרלמנט הגרמני. אולם כאן בישראל הציבור עדיין לא בשל מספיק לכניסת המגמה הירוקה לפוליטיקה הארצית.

בבחירות המוניציפאליות האחרונות הצליחו הירוקים באופן מרשים להיכנס בגאון בלמעלה מ-30 רשויות מקומיות, אולם בבחירות לכנסת 4 חודשים אח"כ לא נכנס ולו גם נציג ירוק אחד לבית המחוקקים הישראלי.
ניתן להגיד כי במישור המקומי הצלחנו בגדול, אולם במישור הארצי נחלנו כישלון צורב.
בשיחות שאני מקיים תדיר כאיש ציבור עם תושבים בעירי, הם מודים בהחלט כי בסביבת ביתם הם תומכים באג'נדה הירוקה, אולם בשאלות הכלל ארציות הרות הגורל הם מעדיפים להצביע למפלגות עם אגנדה רחבה יותר. אם זה המצב לאשורו, יש לפעול בהתאם.

אני ועמיתיי חברי מועצות עיר ורשויות מקומיות ברחבי הארץ, שומה עלינו לפעול למען אנשים ובעלי חיים , כפי שהוכשרנו בשנים ארוכות של לימודים אקדמיים, שנות מחקר, ופעילות שדה בשטחי הרפואה השונים.

אני מוצא לנכון להביא כדוגמה הצעה לסדר לניטור חתולי רחוב שהגשתי יחד עם חברתי לסיעה גב' חני נחמיאס, בעזרת חברינו בפרויקט חיות וחברה של אונ' תא ההצעה מביאה בפני חברי חברי המועצה את הרקע המקצועי , שספק אם היה מגיע אליהם ממקור אחר. חברי המועצה קבלו במהלך 10 הדקות שעמדו לרשותי מידע מקיף על חשיבות ויסות אוכלוסית חתולי הרחוב, עלהאמצעים היעילים ביותר, על המצב הנוכחי ברמת גן ותוכנית עבודה סדורה המתארת מערך עירוני לעיקור 5000 חתולי רחוב בשנה באמצעות 10 מרפאות וטרינריות בעיר


אספקט נוסף הקרוב לליבי הינו תחום החינוך. כולם מדברים על כך שמצבו של החינוך בישראל הוא לא קל בלשון המעטה, לפיכך להלן עיקרים מהצעה לשיפור מערכת החינוך ברמת גן:

1. שילוב אקדמאיים מתחומים שונים במערכת החינוך:

קיים בעיר פלח אוכלוסיה ייחודי, הפלח האקדמאי, המורכב מקבוצה של אנשים בעלי ידע רב, אשר יכול להנחיל מידיעותיו לדור הצעיר.
אני מאמין שבכדי לקדם ולהעלות את רמת החינוך בעיר, יש לשאוף לכך שאנשי מקצוע מהמעולים בתחומם יהוו חלק אינטגראלי ממערך החינוך בעיר.
ניתן ורצוי לשלבם במערכת החינוך כחלק מצוות ההוראה, בצורה מסודרת ועם תגמול בהתאם.
כאשר אנשי מקצוע אלו יעסקו במקביל לעבודתם ולעיסוקם המקצועי גם בהוראה ברמת גן , תצא העיר נשכרת בכל דרך שנסתכל על זה, הן בתחום שיפור התעסוקה, והן בשיפור איכות ההוראה.
אין לי ספק היום כי בכדי לקדם את החינוך וההוראה ברמת גן, יש לדאוג לכך שאנשי מקצוע בתחומים שונים ינחילו מידיעותיהם לדור הצעיר.

2. רמת גן כעיר מובילה בשינוי לטובת חינוך למדעים:

מבדיקת הנושא אני מתרשם כי מערכת החינוך שמה בשנים האחרונות דגש יתר על תחומים טכנולוגיים יותר,מחשבים למשל, ופחות על תחומים השייכים למדעי החיים (כבר היום קיים מחסור גדול ברופאים, והמגמה המסתמנת היא שהמצב ילך ויחמיר), וכיום לימודי הטבע והסביבה תופסים אחוז קטן יחסית מתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים. יש ביכולתנו לגרום לשינוי במצב זה ולהחזיר חלק מן האנרגיות הפדגוגיות בארץ לתחומים ה"ירוקים" יותר: טבע, רפואה, מדעי הסביבה, יחס לבעלי חיים וכד'.

3. הצעה קונקרטית לגבי התיכון החדש שיוקם ברמת גן:

התיכון ישמש כמרכז מדעי ללימודי רפואה וביוטכנולוגיה, כאשר הרעיון המרכזי הוא הנחלת ידע מדעי ומעמיק במקצועות הבאים:
רפואה, המקצועות הפארא רפואיים, הווטרינריה , הביוטכנולוגיה ומדעי החיים והסביבה.
מדובר בפריצת דרך חדשנית אשר תאפשר לראשונה לתלמידים מוכשרים ברמת גן לחוות לימודים בתחומי הרפואה השונים והדבר ניתן ליישום לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

המטרה היא לספק לבני נוער מוכשרים במיוחד את הכלים המדעיים העדכניים ביותר בתחומים הנ"ל בכדי לאפשר להם נקודת זינוק לימודית ואישית גבוהה יותר בעתידם הלימודי והמקצועי, מתוך כוונה לשפר ולהעלות את רמת הרפואה ברמת גן ובארץ לתועלת הקהילה, צה"ל והציבור.
הרעיון המרכזי הוא לשלב צוות מרצים בכירים הכולל מורים, רופאים, וטרינרים ואנשי מקצוע אחרים מתחומי איכות החיים והסביבה, יחד עם ציוד לימודי רפואי-חינוכי מתקדם וחדשני, בסביבה לימודית תורמת ועשירה.


4. מכלול השירותים הלימודיים אשר יינתנו במסגרת המרכז המדעי לרפואה:

בנוסף ללימודי מדעי החיים והסביבה ע"פ תוכנית הלימודים של משרד החינוך יהיה המרכז המדעי בקשר הדוק עם המוסדות האקדמיים בתחומי הרפואה השונים, מרכזים להוראת מדעי הסביבה, בתי הספר לרפואה, ו"ישאב" מהם את המהות והליבה של מקצועות הרפואה השונים.
במסגרת הלימודים, יחוו התלמידים קשר הדוק עם הקהילה במתכונת של מחויבות אישית ע"י ביקורים ופעילויות במסגרות שונות כגון: בתי אבות, בתי חולים שונים, מסגרות לחולי נפש, ילדים בחינוך המיוחד, אוטיזם, פיגור, פגיעות גוף ומוח, ולהבדיל בתחומי הרפואה הוטרינרית, פינות חי לימודיות ואחרות, צער בעלי חיים, ומסגרות דומות אחרות.


זה שנים שאני מלווה מקרוב את בית הספר לכלבי נחייה לעיוורים. באופן אישי אני סבור כי זהו פרויקט ציוני מהמעלה הראשונה, ואשר ראוי לתת לו את פרס ישראל למפעל חיים.
ההצצה לעולמם המיוחד של העיוורים והביאה אותי ללהציע רעיון יחודי: פארק שעשועים המותאם במיוחד לצורכיהם של ילדים עיוורים וכבדי ראייה.
גן שעשועים זה יכלול משטחים בעלי מרקם וחספוס שונה, צבעים מנוגדים וזוהרים עבור כבדי הראייה, נטיעת צמחים ועצים בעלי ריח ייחודי לצורך התמצאות בשבילי הפארק, שבילי אופניים , שבילי הליכה סלולים, פסלים ומיצגים ייחודיים לעיוורים ולבני משפחותיהם, וכן אזורי בילוי ופיקניק המותאמים לאוכלוסייה מיוחדת זו.




תקצר היריעה מלהכיל את כלל הפרויקטים הניתנים לקידום במסגרות הפוליטיות בתחום המוניציפאלי והארצי. חשוב לציין כי הנושאים הירוקים בקשר אדם חיה נוגעים בכל אספקט אפשרי של חיינו כאן. אני קורא לכל עמיתיי מתחומי מדעי החיים והרפואה להפשיל שרוולים, ולהיכנס לפעילות ציבורית אינטנסיבית בכדי שנוכל לקדם בפועל נושאים חשובים כגון מחזור, קומפוסטיזציה, פיתוח סביבתי, חינוך בנושאי איכות חיים, סביבה ורפואה וכל נושא אחר אשר יהפוך את החיים בארצנו לטובים יותר, ואשר מכאן תצא הבשורה של איכות הסביבה לרחבי המזרח התיכון, ולעולם כולו.

אומרים שמסע ארוך מתחיל בצעד קטן. אם נשכיל להיכנס ולהשפיע במערכות הציבוריות הקובעות את מהלך חיינו כפרטים, נוכל להפסיק לקטר עד לאן אנחנו מתדרדרים, לקחת את גורלנו בידינו ולא להשאיר אותו בידי פעילי ציבור אפרוריים ואינטרסנטיים אשר כל קשר בין פעילותם לטובתנו הינו מקרי ביותר.